עושים סדר בכיס: כמה באמת עולה להוציא היתר העסקה למטפל זר בסיעוד?

• העסקת עובד זר מחייבת קבלת היתר רשמי מאת הממונה במשרד הפנים.

• אגרת הבקשה להעסקת עובד זר בסיעוד מופחתת ועומדת על 590 שקלים.

• שר הפנים רשאי לקבוע פטור או סכום מופחת לאגרות עבור יחיד המעסיק בסיעוד.

• סכומי האגרות מתעדכנים אוטומטית בכל שנה בינואר לפי מדד המחירים לצרכן.

משפחות רבות המטרות ביקיריהן ומוצאות את עצמן זקוקות לעזרה סיעודית צמודה, נתקלות מיד בשאלות הבוערות הנוגעות לעלויות הכספיות של התהליך. החוק קובע בצורה חד-משמעית כי השלב הראשון והחיוני ביותר הוא קבלת היתר העסקה רשמי מהממונה. ללא היתר מפורש בכתב, העסקת עובד זר נחשבת לעבירה חמורה החושפת את המשפחה לקנסות כבדים. יתרה מכך, הממונה מוסמך לסרב למתן היתר למעסיק שלא שילם בעבר קנסות חלוטים בגין עבירות הקשורות לעובדים זרים.

כאשר בוחנים את העלויות, יש בשורה משמעותית למשפחות הסיעודיות: בעוד שבענפים אחרים אגרת הבקשה גבוהה יותר, החוק קובע כי אגרת הבקשה להיתר בענף הסיעוד תעמוד על 590 שקלים חדשים בלבד. אגרה זו משולמת בעת הגשת הבקשה הראשונית או בעת בקשה להארכת תוקף ההיתר. בנוסף לאגרת הבקשה, קיימת אגרה שנתית המשולמת בעבור האשרה ורישיון הישיבה של העובד.

כדי להקל על משפחות פרטיות, מעניק החוק לשר הפנים (בהסכמת שר האוצר) סמכות רחבה לקבוע פטור מלא או סכום מופחת לאגרת הבקשה ולאגרה השנתית עבור עובד זר המועסק בסיעוד בידי יחיד. כמו כן, החוק דואג להתאים את הסכומים למציאות הכלכלית באמצעות עדכון שנתי: ב-1 בינואר של כל שנה מתעדכנים סכומי האגרות בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן, כשהם מעגלים למכפלה הקרובה של עשרה שקלים. יש לזכור שגביית האגרות כפופה לפקודת המסים (גביה), כך שהמדינה מתייחסת אליהן בחומרה רבה